תכנון פנסיוני- פיננסי מוקדם לפרישה
יעוץ והכוונה לפרישה
תכנון פנסיוני-פיננסי מוקדם לפרישה
נועד בכדי למנוע מהפורש/ת להגיע לגיל פרישה ללא יכולת השפעה כל שהיא על הנתונים הנובעים מתכנון
הפרישה , גבר בגיל 67 או אישה בגיל 65 מגיעים לגיל פרישה ומבקשים לקבל "תמונת מצב" , למעשה
"איחרו את הרכבת " ויקבלו את הנתונים AS IS כמו שהם ..
שונה המקרה מגבר או אישה בגיל 56-57 המבקש לבצע תכנון מוקדם לפרישה , תהליך זה כולל בדיקת :

• התאמת מוצרי החיסכון פנסיוני ( פנסיה , ביטוח מנהלים , קופת גמל ) למצב המבוטח/ת.
• גובה דמי הניהול
• מקדמי קצבה להמרה
• מסלול השקעה תואם סיכון של המבוטח/ת
• גובה הפרשות פנסיוניות
• ניודי צבירות כספים
• רכיבי ביטוח ועלויות
  וכל זאת בכדי למקסם את גובה הקצבה העתידית בפרישה וסכום הכספים המתקבלים בסכום חד פעמי.
  מצבו של המבוטח היודע כ 10 שנים לפני פרישתו את הצפי האמיתי , שונה לחלוטין ומאפשר לו לבצע בזמן
  את השינויים הנדרשים בכדי לשפר את נתוני הכספים בפרישה , לדוגמא :
• הפקדות לתיקון 190.
• הפקדות לקופת גמל להשקעה .

יעוץ והכוונה לפרישה
מתבצע לרוב כשלושה – ארבעה חודשים לפני מועד הפרישה בפועל ומבוסס על :

• נתוני חיסכון פנסיוני – פיננסי מהמסלקה הפנסיונית
• מילוי שאלון פרישה
• שימוש במקלטי מס בהתאם : פריסת מס, היוון קצבה , קיבוע זכויות וכו'
• הגשת תיק פרישה

מכאן ניתן להבין בצורה מפורשת את חשיבות התכנון פנסיוני-פיננסי מוקדם לפרישה !

הפוסט חשיבות תכנון פרישה הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

על פניו נשמע משכנע ונכון והמבוטח ימהר לשאול "כמה זה יעלה לי ?" ללא שום מחשבה מעמיקה האם באמת אלה סכומי הביטוח שהוא צריך והאם קיימת לסוכן איזה לוגיקה שהובילה את הסוכן לקבוע את סכומי הביטוח האלה..

לאור עבודתי בענף הביטוח מעל 27 שנים ועבודה משותפת עם מעל 200 סוכני ביטוח , מצאתי לנכון לקבוע שרוב סכומי הביטוח הנמכרים בפוליסות ביטוח , נקבעים אינטואיטיבית ובעיקר ע"פ גיל המבוטח וגילאי הילדים וללא שום תבנית מתמטית או משהו דומה לזה… אני מבקש להחזיר את כולם לבסיס הלימוד בביטוח חיים בה נקבעה אקסיומה :

"לכל אדם קיים ערך כלכלי " המשמעות שלכל אדם ישנה יכולת ליצר ערך כלכלי ( כסף ) עד היום בו הוא מחליט להפסיק לעבוד / גיל פרישה , או חלילה במקרה פטירה מוקדמת לפני גיל הפרישה , לפיכך נתוני הבסיס ההכרחיים לקביעת סכומי ביטוח למקרה פטירה יהיו :

נתוני שכר נטו של שני בני הזוג .
סכומי ריסק קיימים למקרה פטירה ( כולל ס"ב במקרה גילוי מחלה קשה ונכות מתאונה )
לציין אם קיימת פנסיה מקיפה ( התחשבות בקצבאות שארים )
קביעת מקדם לשכר נטו לאחר פטירה ( בין 70% ל 100% )
נתונים קבועים

גבר יוצא לפרישה בגיל 67 , אישה בגיל 65 .
סכומי ביטוח למקרה מוות נדרשים , שכר נטו * 12 * מספר השנים עד גיל הפרישה.
ילד נזקק לתמיכת הוריו עד גיל 24 .
במקרה של גילוי מחלה קשה אצל אחד מבני המשפחה , קיים צורך כספי הנגזר משכר ההורים נטו בשנתיים * 2/3 .
במקרה של נכות מתאונה לאחד מבני המשפחה , קיים צורך כספי הנגזר משכר ההורים נטו בשנתיים * 1/3 וכפול 5 ( מאחר ורוב תביעות הנכות נעות סביב 20% נכות צמיתה)
יש לרכוש גם לילדים כיסוי למקרה של גילוי מחלה קשה.
מגמות בחישוב סכומי ביטוח

רכישת תכנית ריסק המשולם בקצבאות לכל ילד בהתייחס פעם לפטירת האב ופעם בפטירת האם .
מאחר וקצבת שארים בפנסיה משולמת לילד/ה עד גיל 21 , יש צורך ברכישת ריסק ל 3 שנים עד גיל 24 של הילד/ה.
יש לקזז מסכום ריסק נדרש , היוון של סכומי הריסק שנרכשו בתוכניות קצבאות -ריסק .
יש לקזז מסכום ריסק נדרש , היוון של קצבת אלמנה מקרן פנסיה פעילה וקצבת שארים של ביטוח לאומי.
סכומי ביטוח לגילוי מחלה קשה – 2/3 שכר נטו של שני בני הזוג במשך שנתיים בקיזוז סכומים קיימים.
סוכני ביטוח במקרה של נכות מתאונה – 1/3 שכר נטו של שני בני הזוג במשך שנתיים * 5 בקיזוז סכומי ביטוח קיימים .
זו הדרך הנכונה לקבוע סכומי ביטוח ע"פ נתונים בסיסיים ובהתחשב במגמות קבועות ולא ע"פ תחושות בטן כפי שפועלים חלק מסוכני הביטוח בישראל

ניתן להיעזר בסימולאטור "הגנה מסיכונים" שפותח בלעדית עבור סוכני סתיו אורלן.

הפוסט איך באמת מחליטים סוכני ביטוח  איזה סכומי ביטוח המבוטח צריך ?! הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

כולל הפקדות מעסיק לקופות גמל של עובד , אולם המס יחול מעבר לתקרת הפטור המוגדר.

כספי פיצויים (לפי תקרות שנת 2023 )

הפקדה חודשית בידי מעסיק של כספי פיצויים עד סכום 3,274 ₪ פטורה ממס

הפקדה חודשית בסך 8.33% מעבר לשכר 39,300 ₪

                או

הפקדה חודשית בסך 6% מעבר לשכר 54,561 ₪

תיצור זקיפת מס לעובד ותחייב אותו בתשלום מס הכנסה , ביטוח לאומי ובריאות במעמד קבלת השכר

לדוגמא : מעסיק מפקיד לפיצויים 8.33% משכר 42,000 ₪

             8.33% משכר 42,000 ₪      =   3,498 ₪   

            יש להפחית  מ 3,498 ₪ את תקרת הפטור  3,274 ₪     =  225 ₪ 

המשמעות :- העובד ישלם מס הכנסה , בריאות וביטוח לאומי על שכר ברוטו 42,225 ₪

כספי תגמולים ( לפי תקרות שנת 2023 )

הפקדה חודשית בידי מעסיק של כספי תגמולים וכיסוי אובדן כושר עבודה עד סכום 2,225 ₪ פטורה ממס

הפקדה חודשית בסך 7.5% מעבר לשכר 29,667 ₪

                או

הפקדה חודשית בסך 6.5% מעבר לשכר 34,230 ₪

תיצור זקיפת מס לעובד ותחייב אותו בתשלום מס הכנסה , ביטוח לאומי ובריאות במעמד קבלת השכר

לדוגמא : מעסיק מפקיד לתגמולים ואובדן כושר עבודה 7.5% משכר 34,000 ₪

             7.5% משכר 34,000 ₪      =   2,550 ₪   

            יש להפחית  מ 2,550 ₪ את תקרת הפטור  2,225 ₪     =  325 ₪ 

המשמעות :- העובד ישלם מס הכנסה , בריאות וביטוח לאומי על שכר ברוטו 34,325 ₪

קרן השתלמות ( לפי תקרת שנת 2023 )

שכיר או שכיר בעל שליטה

כל הפקדת מעסיק מעבר לשכר 15,712 ₪ תיצור זקיפת שווי לעובד .

לדוגמא : מעסיק מפקיד 7.5% משכר 24,000 ₪

     משכר  24,000 ₪   מפחיתים את תקרת הפטור  15,712 ₪   =  8,288 ₪ 

     שכר 8,288 ₪ * 7.5%   =  621.6 ₪ 

המשמעות : העובד ישלם במעמד קבלת השכר מס הכנסה , ביטוח לאומי ובריאות משכר 24,621.6 ₪

הפוסט זקיפת שווי קופת גמל ופיצויים (סעיף 3 (ה3)(1)) לפקודת מס הכנסה הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

תיקון 190 – הפקדה לקצבה מוכרת ועיקריו:

• הפקדה חודשית או חד פעמית של כסף פרטי לקופת גמל, או פוליסת ביטוח במסלול עצמאי .
• כספי הצבירה ניתנים למשיכה החל מגיל 60 בשתי צורות בלבד:

1. קצבה חודשית לכל החיים ללא תשלום מס הכנסה , למעט תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות עד גיל פרישה ( גברים -67 , נשים – 65 )
2. בסכום חד פעמי עם תשלום מס רווחי הון 15% נומינאלי וזאת בכפיפות להוכחה של קבלת קצבה מזערית ( 4,850 ₪ בשנת 2023 ) בשלושת החודשים האחרונים.
   • תקרת הפקדה בסכום חד פעמי :
3. עד גיל 67 , 4 פעמים שכר ממוצע במשק * מקדם ( לדוגמא : עד גיל 60 – 217 , גיל 64 – 197 , גיל 66- 186)
   לדוגמא :- גיל 60 , 4 * 11,870 ₪ * 217 = 10,303,160 ₪ )
4. החל מגיל 67 , 5 פעמים שכר ממוצע במשק * מקדם (לדוגמא : גיל 67 – 180 , גיל 70 – 162 , גיל 75 – 134 )
   לדוגמא :- גיל 70 , 5 * 11,870 ₪ * 162 = 9,614,700 ₪ )
   • פתרון מצוין בהעברה בן דורית ( הורשה)
   • מיועד בעיקר לגילאי 57 ומעלה . חסרונות
   • בהפקדה חד פעמית לתיקון 190 , סכום ראשוני בסך 36,096 ₪ ( שנת 2023 ) מתוך ההפקדה "יסומן " ע"י חברת הביטוח ככסף המיועד לקצבה מזכה ויש צורך לפנות לפקיד השומה לקבלת אישור לקצבה מוכרת.
   • הפקדה לתיקון 190 ללא הוכחת קבלת קצבה מזערית "נועלת " את הכסף לקצבה בלבד !

כדאי לדעת
• מי שהפקיד לקצבה מוכרת ונפטר לפני גיל 75 וטרם החל לקבל קצבה מוכרת , יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה ערב פטירתו , המשמעות , המוטבים ירשו את הכסף ללא תשלום מס !
• פטירת המפקיד לאחר גיל 75 , תחייב את יורשיו בתשלום מס רווחי הון 15% נומינאלי.

הפוסט תיקון 190 הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

יתרון: הכספים פטורים מתשלום מס הכנסה ומס רווחי הון בכפוף לתנאים.

מהי השלכת ותק בקרן השתלמות?

השלכת ותק היא העברת הזכויות מקרן השתלמות הנזילה לקרן השתלמות שאינה נזילה.

עמית שכיר מפקיד בקרן השתלמות ומסיים את עבודתו , במעבר למעסיק חדש יפקיד המעסיק לקרן השתלמות חדשה . הקרן החדשה תהנה מהשלכת וותק של קרן השתלמות קודמת לצורך חישוב וותק למשיכת כספיo

דוגמא: עמית שכיר שמפקיד לקרן השתלמות, החליף את מקום עבודתו לאחר חמש שנים והחל להפקיד לקרן השתלמות חדשה. על קרן ההשתלמות החדשה תחול השלכת וותק. מה המשמעות? העמית לא צריך לחכות לכך שיעברו שש שנים מרגע פתיחת קרן ההשתלמות החדשה בכדי למשוך את הכספים. הוא יוכל למשוך את הכספים כעבור שנה אחת בלבד מכיוון שהותק של הקרן הקודמת יחול על הקרן השתלמות החדשה ואז ימשוך את הכספים משתי הקרנות יחדיו.

תנאים להשלכת ותק:

• אחד משני החשבונות צריך להיות במעמד שכיר
• לא ניתן להחיל ותק על שני חשבונות במעמד עצמאי
• לא בוצעה משיכת כספים מהקרן השתלמות הוותיקה

הפוסט השלכת ותק בקרן השתלמות הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

ההפקדה בהתאם לשכר מטפלת גם בהיבט הביטוח , במקרה של אובדן כושר עבודה , עצמאי בעל הכנסה של 200,000 ₪ בשנה המפקיד לעצמו לפי הנדרש יהיה מבוטח ב-75% אובדן כושר עבודה חלילה אם לא יהיה מסוגל לעבוד (12,500 ₪ פיצוי!) . לעומת זאת עצמאי המפקיד 1,000 ₪ בחודש לטובת הקרן פנסיה כעצמאי ומרוויח 200,000 ₪ יהיה מכוסה במקרה של אובדן כושר עבודה בכ-2,000 ₪ בקושי!! והכיסוי כמובן מתייחס גם למקרה מוות שהשארים יהיו מבוטחים לכל חייהם לפי השכר המבוטח ולא לפי החיסכון שנצבר אצל העצמאי!!

המדינה מאפשרת לכל עצמאי הטבות מס – חובה לנצל אותן!!!
לדוגמא, במידה ומחויב לשלם מס הכנסה 60,000 ₪ בשנה , עדיף לעצמאי לשלם 40,000 ₪ למס הכנסה ו 20,000 ₪ לקרן הפנסיה ובגיל הפרישה הכסף חוזר אליו בצורה של קצבה חודשית !
יתרון נוסף בהפקדה לחיסכון פנסיוני , ניכוי , שמשמעותו הקטנת ההכנסה החייבת לפני תשלום מס. עצמאי המפקיד עבורו לקרן פנסיה, גובה המס השולי היה 20% מס בגין הכנסתו השנתית, ולאחר שהפקיד ייתכן שתקטן המדרגת מס וכך ישלם רק 14% מס. חיסכון משמעותי של כסף למבוטח!!
בנוסף לכך , הוא יכול ליהנות מהטבה של זיכוי! חלק מההפקדה שהפקיד לטובת הקרן פנסיה חוזרת אליו בסוף השנה הנוכחית!!

אז לפני שאתם דואגים לעצמאיים שלכם שיפקידו רק את המינימום הנדרש כדאי להסביר להם את המשמעויות האמיתיות של "הפקדה רק מה שחובה לעצמאי.." ולדאוג להם באמת!

הפוסט תפסיקו (לא) לדאוג לעצמאיים שלכם הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

ושכירה מגיל 20.

הפקדות המעסיק  לכספי הפיצויים עד 6% מהשכר ברוטו כוללים  את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים וזאת עד  

לתקרת השכר הממוצע במשק.

תנאים הכרחיים לחתימה על סעיף 14 

במידה וגובה השכר ברוטו גבוה מהשכר הממוצע במשק , או שהמעסיק מעוניין להפקיד לרכיב הפיצויים 

8.33% מהשכר , יש צורך בחתימה  של העובד והמעסיק על הסכם החלת סעיף 14 , 

התנאים ההכרחיים לחתימה על סעיף 14 :

• חתימה על ההסכם , לא יאוחר מ 3 חודשים מתחילת ביצוע תשלומי מעסיק.
• נדרשת הסכמת עובד בכתב.
• המעסיק יחתום על ויתור הזכות להחזר כספים בעתיד.
• הפקדת המעסיק מחייבת  רכישת  כיסוי א.כ.ע לעובד , בסכום ביטוח של 75% מהשכר 

המבוטח  או הפקדת 2.5%  מהשכר כתקציב לרכישת א.כ.ע.

יתרונות וחסרונות בסעיף 14 

עובד/ת

  יתרונות :

העובד מבטיח לעצמו את פיצויי הפיטורים גם אם התפטר בנסיבות שאינו זכאי לפיצויי פיטורין.

 חסרונות :

   במקרה של פיטורים ע"י המעסיק העובד מפסיד את השלמת חוב וותק פיצויים , במידה והייתה עליית שכר.

מעסיק

יתרונות

המעסיק פטור מהשלמת חוב וותק פיצויים במידה והייתה העלאת שכר.

חסרונות

המעסיק משלם כספי פיצויים (מה שהצטבר בפוליסה/פנסיה )  גם במקרה של התפטרות העובד.

הפוסט סעיף 14  לחוק פיצויי פיטורים הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.

• שותפות בעסק של מספר שותפים .
• תאגיד – חברה בע"מ של מספר בעלי מניות .

נשאלת שאלה :  מה קורה  במקרה של פטירת אחד השותפים , או  פטירת אחד מבעלי המניות  בחברה ?

שותפות

על פי סעיף 42 בפקודת השותפויות ( נוסח חדש ) תשל"ה 1975 , במקרה של פטירת אחד מהשותפים , 

או הוכרז כפושט רגל ,  השותפות תפורק אלא אם נקבע אחרת בהסכם שנחתם קודם ביו השותפים .   

מהן האפשרויות בעת פירוק שותפות , עקב מות אחד השותפים ?   

• פירוק השותפות , מכירת נכסים , חיסול חובות וחלוקת היתרה בין השותפים הנותרים ויורשיו של השותף שנפטר.
• יורש של הנפטר נכנס כשותף בעסק .
• כניסת שותף חדש הרוכש מהיורשים את החלק בשותפות של הנפטר.
• השותפים הנותרים רוכשים את חלקו של השותף מהיורשים

  כל האלטרנטיבות הנ"ל מורכבות ולא נוחות לשותפים הנותרים  !

תאגיד – חברה בע"מ של מספר בעלי מניות 

במקרה של פטירת אחד מבעלי המניות , החברה אינה מתפרקת , אולם המניות של הנפטר עוברות 

בירושה ליורשים ואלו הופכים באופן אוטומטי  לשותפים חדשים בחברה  !

בשני המקרים  , מומלץ  לערוך ביטוח שותפים המבוסס על הסכם שותפים חתום  ,הכולל  פוליסות ריסק 

עבור כל אחד מהשותפים למקרה פטירה המשולמות מהעסק , למרות שאינן מוכרות כהוצאה ,              

 כשסכום הביטוח מגלם את ערכו הכספי של כל חלק  של השותפים בעסק . המוטבים יהיו יורשיי השותפים .

במקרה של פטירת אחד מהשותפים  , כספי הפוליסה ישולמו ליורשים ויראו בזה רכישת חלקו של השותף 

שנפטר.

הפוסט ביטוח שותפים הופיע לראשונה ב-סתיו אורלן.